האווירה ה"קופית" של מקדשי לופבורי מגיעים לעיר המקדשים העתיקים לופבורי. כשעה נסיעה מאיוטיה. קופים מקפצים בין העתיקות ובאמת אפשר לחשוב לרגע כי הגענו להודו. המקדשים המטופחים, מקודשים בעיקר לאל שיווה ולאל בראהמה. (מהמיתולגיה ההינדית, שורשי הבודיהיזם). קופים מקיר לקיר וכמו בהודו, צריך להשמר מפניהם. ברחוב שמול ארמון המלך נמצאות מספר מסעדות מקומיות, כי אי אפשר […]
אף פעם לא נמאס לנו לאכול פאד-תאי בתאילנד מנת הרחוב הצנועה המגיעה בתוספת כרוב חי, פולי שעועית ארוכים ופציחים מרוב טריות. הר של נבטים. בוטנים קטנטנים ופינת לימון חתוך. בארץ, הפאד-תאי, עבר סוג של גיור וטרם טעמתי אחד ראוי. כיאות לצמחונית אדוקה שכמוני, אני מבקשת: Pad-Thai Jay. בדרך כלל זה עובד.
יש לי איזו אמונה טפלה, שסיגלתי לי משך שנותי… אטמון את הבאטים הנותרים מהטיול, בקופסא יפה אשר נקנתה, לפני שנים רבות, בכפר אומנים, ליד צ'אנג מאי. וכך, איזו שהיא ישות נסתרת או תפילה המתבצעת מאליה, תדאג להחזיר אותנו במהרה לתאילנד. עד כה, לא רע… וכשמגיעים לתאילנד, תמיד יש כבר כמה באטים כדי להתחיל את הטיול. […]
בית רוחות תאילנדי בלב הערבה. נטוע בגינתנו המוקפת מדבר. קצת קשה לו ביובש ובחום הנורא של הערבה. הנופים זרים לו. הג'ונגל הוחלף בגינה צנועה ומרחבי מדבר. הוא בודאי מרגיש מחסור, מאז עזבו אותנו אחרוני העובדים התאילנדים, אשר חזרו למולדתם. איש, אינו מגיש לו מנחות ופרחים טריים. אבל אם יש נשמות הורים עתיקות השורות בבית הרוחות […]
מצאנו לנו פינת חמד על גדת נהר המקונג קונג'יאם: מפגש נהרות ה"מקונג" ונהר ה"מון" אשר יוצר מפגש צבעים מיוחד. הצבע הכחול מגיע מנהר ה"מון" ולעומתו, נהר ה"מקונג" תורם את הצבע החום. בהמשך, הם מתערבבים. (כמעט כמו בשיר של דתיה בו-דור: "כך נולד הצבע" ) המלון, שהיה ממש על גדת המקונג ומטעמי המסעדה השאירו לנו […]
