אמר לי, זה שנוהג עבורי כבר יותר משלושים שנים: "וזה מה שאני אוהב. לנסוע בנופים היפים הללו. לעצור מדי פעם באיזו מסעדה ולאכול מטעם מקומי. (בתקווה שימצא עבורי, הצמחונית, משהו טעים גם) ולמרות שלפעמים, התענוג מהאוכל קצר וכהרף עין, הוא עוזב את הגוף, עדין שווה כל ביס". אם זה מה שהוא אוהב. גם אני אוהבת. […]
הגענו בנגקוקה. זה שאיתי מתחיל להיות עצבני מעט ולחוץ. אוהב את בנגקוק וגם שונא: אוהב לדגום את מיטב המאכלים, שונא את הקילומטרים הארוכים ברגל. אוהב את האווירה. שונא את הקניות. אוהב את השווקים הרבים, שונא חיפוש אחר מתנות. בקיצור, אם לצטט: "בנגקוק זה כבר לא חופשה. זו עבודה. . " נובמבר 2017
החברים התאילנדים שלנו באיסאן בשנות ה90 המאוחרות, אחרי שנואשנו לעבוד עם מתנדבים. אשר בדרך כלל שתו כל כך הרבה, שהיה קשה להם לקום בבקר לעבוד וגם אז, לא עם הרבה חשק. ישראלים, לא הגיעו לעבוד אצלנו. רחוק מדי, קשה מדי ועוד בשכר מינמום. ואז הגיעו התאילנדים ותאכלס, עזרו לנו להפריח את השממה. ובתמורה הרוויחו […]
הזמן טס. ואיזה כיף לשמור על חברים באותה הפוזה, גם אחרי 30 שנים… ומה שמתבקש זה לקבוע צילום נוסף בשנת 2045 ולקוות שנמשיך להיות גמישים לישיבה מזרחית…חחחחחח
