הבלוג
סיפורי טיולים, המלצות, טיפים וחוויות מהמזרח הרחוק ומכל רחבי העולם
המלצה על הספר: "הדרך הצרה אל הצפון העמוק"
בקנצ'נבורי שבתאילנד, נמצא מקום הנקרא #Helfire_pass – "דרך בורמה" בתאילנד. במלחמת העולם השנייה, החליטו היפנים לחצוב ביערות הטיק והבמבוק של צפון-מערב בנגקוק, דרך למסילת ברזל, אשר תחבר אותם עם כוחותיהם בבורמה. התאים איפשרו זאת ומנעו בדרך דיפלומטית, מלחמה ביפנים והיפנים החלו בבנית התוואי המסובך והמופרע הזה, אשר גבה חייהם של כמאה אלף עובדי כפייה, הרבה היו שבויים אוסטרלים. כיום, ניתן ובכלל ממש רצוי לבקר שם. במוזיאון ניתן להתרשם מתמונות, שלנו, כיהודים, מוכרות עד כאב ואז לרדת ולטייל בנוף עוצר הנשימה, אשר הוחתם בדמם של השבויים. אנדרטאות מאוולתרות ליקרים שנרצחו, נמצאות בכל פינה. ואני, כיאות לספרנית הבית שלכם, קוראת בספר: "הדרך הצרה את הצפון העמוק" מאת ריצ'ארד פלנגן, המספק הסברים אפשריים לאכזריות שקרתה שם: "ודורינגו אוונס הבין שכדי שמסילת הברזל תקום, המסילה הזאת, שהיא הסיבה היחידה לסבלם העצום של מאות בני אדם, ברגע זה ממש- אינו קו מטורף של סוללות וחציבות וגופות. של אדמה מחופרת וערמות עפר וסלעים מנופצים ועוד גופות… לרגע נדמה היה לו שהוא מבין את האמת שביסודו של עולם מבעית זה, שבו אי-אפשר להתחמק מהזוועה, שבו האלימות נצחית והיא האמיתות היחידה והעצומה. עצומה יותר מכל האלים שבני האדם סוגדים להם, כיוון שהיא האל היחיד הקיים באמת. " אז תלכו לבקר שם. (הביקור ללא עלות), תרשמו עצמכם בספר המבקרים, דמיינו את הטירוף שקרה שם, כמו קצת שואה, שלא קרתה לנו, אלא לעם אחר ותשלחו חיבוק לעם האוסטרלי, אשר למרות היותו שוכן הרחק מכלל אומות העולם, הוא בהחלט שותף במלחמות העולם לצידם של הטובים. https://en. wikipedia. org/wiki/Hellfire_Pass #תאילנד_שלי #קנצבורי #Thailand #Hellfire_Pass
על שווקי לילה וותיקים וחדשים בהו-הין – Hua-Hin
אוהבים ציקדות? …על שווקי לילה בהו-הין – ידענו כמובן וגם היינו בעבר, בשוק הלילה של הון-הין. שוק חביב ממוקם במרכז העיר. בעיית חניית הרכב נפתרה, כאשר גילנו כי המקומיים, חונים, ברחבת המקדש הסמוכה לשוק וכך תמורת 20 באט (ועוד 20 באט לשומר, שלא יקטר כי המקומות שמורים למתפללים) – חנינו ממש בסמוך לשוק. האמת, בדרך כלל אנחנו מעדיפים מונית מאשר להתניע את הרכב השכור ולנהוג למרכז העיר, אבל כשבררנו את מחיר המונית, הסכום היה אמור להיות כ500 באט- עד לשוק לכיוון וזה יקר מאוד, גם במושגים ישראלים. כאמור שוק לילה נחמד ובו דוכני אוכל ושמונצ'ס, כצפוי. וגם מסעדות מיקרות ועמוסות בסועדים ועד זולות ועמוסות בסועדים. הפתעה נעימה ביותר, ציפתה לנו כשהחלטנו להמשיך עוד כמה קילומטרים עד לשוק הציקדה. שם מצאנו הכוונה מסודרת למקום חניה! שוב במחיר שפוי לחלוטין. ובמקום שוק אחד – מצאנו שלושה שווקים הצמודים זה לזה. האחד, שוק לילה רגיל, של דוכני אוכל ודוכני בגדים, כדוגמת השווקים התאים הטיפוסיים. לידו שוק "תמרינד" – שוק אוכל מקסים: את האוכל קונים בקופונים, כמקובל במרכזי האוכל ולאורך השוק פרוסים דוכני אוכל רבים ומדליקים. האוכל טעים וזול וניתן בכלים חד פעמיים. ואז הגענו לשוק הציקדה והוקסמנו – שוב שוק אוכל, אבל יוקרתי ביותר. הגשת המטעמים נעשת בכלי אוכל לכל דבר. הקנייה בקופונים והאוכל – גורמה. לצד השוק מופעי מוסיקה חיה ותאטרון וגם שוק אומנים, אשר מוכרים מיצירותיהם המקוריות. פשוט מקום מגניב. כל השווקים, למרות כמויות האנשים, מתנהלים בשלווה ובשקט, ללא צעקות וללא זבל על הרצפה. יש לנו, בהחלט, מה ללמוד מהתאילנדים, לגבי ניהול שווקים. http://www. cicadamarket. com/en #תאילנד_שלי #הו_הין #שוק_לילה #Hau_Hin #Thailand #night_markets #Cicada_market
מבנגקוק ועד נקון סי טאמארט- לאורך מפרץ בנגקוק
אז הנה כמה תובנות לגבי חופי #מפרץ_בנגקוק לכיוון סוראטני ועד נקון סי- טאמראט: עד הו-הין, #החופים מעט שוממים (צ'אם וכדומה) ואנחנו העדפנו להתמקם בהו-הין. שבנוסף למלונות המדהימים, הנמצאים ממש על החוף, העיר מספקת גם מסעדות, מסא'גים, שווקים וחיי לילה. דילגנו משם לחופי סאם רוי-יוט – מבודד ומקסים ביותר. מפרצונים קטנים ונוף משובח. החוף נמצא מעבר לכביש, אבל גם זה לא מקלקל את ההנאה. משם המשכנו לאזור צ'ומפון. שם השתכנו במלון – או אולי בית מרגוע נחמד ביותר, שאינו נמצא ממש על החוף. החופים שם אינם אטרקטיבים במיוחד, אבל האווירה במלון היתה שווה מליון דולר. כאן, הגיעה הטעות – רצינו לערוך לעצמנו תיקון לגבי חופי נקון סי- טאמראט. בפעם הקודמת שהיינו לא התחברנו, ועל-כן, נסענו הרחק עד לשם. מצטערים לגלות, כי אמנם החופים שם נחמדים, אבל הרבה פחות ולמלונות שם, ממש לא התחברנו. כלומר, תיקון לא נעשה. בסוראטני, לקחנו טיסה וחזרנו לבנגקוק. כיאות לאנשי הערבה, המרחקים לא מזיזים לנו. נופי הים והירוק שסביב קוסמים לנו. השקט והשלווה והעדר תיירים, עושה לנו את זה. מאכלי הים היו היישר מהים וזולים – לאחד משנינו, שאינו צמחוני. תאכלס, היינו לבד בחוף, כי התיירות המקומים- כלומר התאילנדים, רק מצטלמים לעת שקיעה בחופים וכלל לא נכנסים למים ובטח שאינם משתזפים. פגשנו בהם מתרחצים, אך ורק בחוף אחד, שהיה חוף ציבורי פופלארי מאוד וגם אז, אהבנו מאוד את האווירה והאנרגיות. #תאילנד_שלי #Hua_hin #Sam_Roy_Yot
תפריט טבעוני בבנגקוק אומץ ע"י מסעדות רבות. תודה לטרנד הטבעוני העולמי.
יושבים ביפנית קטנה במרכז MBK. מסתבר שרבות ממסעדות בנגקוק, אימצו תפריט צמחוני, לשמחתי. הטרנד הטבעוני העולמי- עושה את שלו. לידנו סינים מתקתקים את האוכל במקלות, בזריזות מגניבה להתקנא ואילו אנחנו, אימצנו את השיטה התאית. בעזרת המזלג מעמיסים על הכף ואז אוכלים, כמו גדולים. בלי לההשקיע מאמץ בלכידת האוכל. ותאמינו לי, ניסיתי לאכול במקלות ותמיד האוכל קיפצץ לי לכל הכיוונים פרט לכיוון הרצוי. #צמחונות_בבנגקוק #בנגקוק #תאילנד_שלי
התאילנדים שלנו
החברים התאילנדים שלנו באיסאן בשנות ה90 המאוחרות, אחרי שנואשנו לעבוד עם מתנדבים. אשר בדרך כלל שתו כל כך הרבה, שהיה קשה להם לקום בבקר לעבוד וגם אז, לא עם הרבה חשק. ישראלים, לא הגיעו לעבוד אצלנו. רחוק מדי, קשה מדי ועוד בשכר מינמום. ואז הגיעו התאילנדים ותאכלס, עזרו לנו להפריח את השממה. ובתמורה הרוויחו […]