לא ציפנו שכל כך נאהב את העיר הנחמדת לאמפאנג
לאמפאנג היתה נקודת עצירה עבורנו. בדרך המעט ארוכה מצפון נאן לצ'אנג מאי. לא ציפינו לגדולות והנה, אהבנו כל רגע.
מלון רדוף?
הגענו למלון הישן Wienglakor Hotel אשר הזמנו משום מה מראש. (מיותר לגמרי, כי המלון הענק היה ריק).
בביקורות על המלון היה מי שכתב כי המלון רדוף רוחות. וכך יצא שמישהו מאיתנו שמע קולות רפאים וחלם על רוחות משך הלילה. האמת, החדרים די נושנים והמלון זקוק נואשות לעצוב פנים חדש ואולי גם לגירוש רוחות.
במדד הנוחות – המזרון היה קשה למדי ורופד בסוללת כריות.
מסתבר שבלאמפאנג אוהבים לאכול אוכל צמחוני. די משונה ולא שיגרתי בתאילנד.
5/5
את הביקור בלאמפאנג פתחנו במסעדה צמחונית מעולה, שאיתרנו דרך אפליקציית הפרה הצוחקת: Weangboon.
האוכל היה מעולה! המסעדה נטועה בתוך גינה מקסימה וניתן לאכול גם בתוך מבנה ממוזג. התחלה נפלאה שרמזה על הבאות…
לשם פירגון לצמחונית היחידה שבחבורה, התפרענו על מנות רבות מדי וכמובן שלא הצלחנו לסיים.
טיול עצלני ברחובות העיר הביא אותנו לרחובות שוק סוף השבוע הלילי. אך מכיוון שלא היה זה לילה ואפילו לא סוף השבוע, הצטרכנו לדמיין: בתי עץ ישנים ומיוחדים לאורך הרחוב ובהם מסעדות, חנויות, בוטיקים וגלריות.
נכנסו לגלריה אחת, אשר היתה פתוחה ומשכה את תשומת ליבנו וזו הפכה להיות גולת הכותרת של הביקור בעיר: Papacraftamily:
בעוד אנחנו מתרשמים ממוצרי הגלריה פגשה אותנו אישה מקסימה, בעלת הבית והזמינה אותנו לסייר בסדנה ובבית הנושק לגדת הנהר. שתייה וכיבוד צצו גם ושיחה נעימה קלחה. הכנסת אורחים מיוחדת אשר חיממה את ליבנו וגרמה לנו לאהוב אף יותר את בני העם התאי הנחמדים כל כך ואת העיר לאמפאנג. הכרנו את בני המשפחה ועובדי הסדנה ונפרדנו מהם בהבטחה לשמירה על קשר.
בערב יצאנו לאכול במסעדת רחוב. הגירסא התאית למזון מהיר. Aroy One Baht. כל כך הרבה עובדים במסעדה, כך שהאוכל מגיע תוך כמה דקות מרגע ההזמנה. תפריט צמחוני איפשר לי להינות בגדול. היה טעים להפליא.
קינחנו את הערב בהצצה למקדש הסיני היחיד שבעיר. הכנות לראש השנה הסיני אשר יחגג למחרת.
בבקר, השכמנו ל"צייד מקדשים" מחוץ לעיר ובדרך בואכה לצ'יאנג מאי. מקדשים אני הרי אוהבת ומי שאיתי מוכרח גם, כי אין לו ברירה.
הגענו למקדש הפעיל והומה האדם Wat Phra That Lampang . בחזית המקדש שוק גדול של חפצים בהקשר לפולחן במקדש. במקדש הענק שררה אווירה מיוחדת, קצת יותר דומה לאווירה הודית מאשר תאית.
את המקדש השני ברשימתי היה הרבה יותר מאתגר למצוא. נסיעה בין שדות ומטעי דקלים. שבילים לא שבילים. כמעט שויתרנו אך פתאום מצאנו עצמנו מול מקדשון מצחיק Wat Lai Hin.
כך, לאחר סיפוק תאוות המקדשים שלי, המשכנו בדרך (כשעה וחצי) עד לצ'אנג מאי.
*נקודת ציון שחבל לפספס בדרך לצ'אנג מאי – מתחם שוק ענק Tung Kwian Market של מוצרים מקומיים מרחבי תאילנד ואוכל כמובן.
**חייבת לציין כי כל אזור לאמפאנג היה שרוי תחת אובך די קשה. שהעיב על הנופים שבדרך. היה גם ריח עשן. אולי, בתקופה זו, מבעירים את השדות החקלאיים בתום העונה. שווה בדיקה לפני הגעה לאזור.
לפוסט על יעד קרוב – נאן
לפוסט נוסף על "מקדשים תלויים" בקרבת לאמפאנג – Wat Chaloem Phra Kiat
תאילנד ינואר 2020
