סתיו 1985 המציא לנו סצנות מעלפות, בעיר קיוטו שביפן. (תמונה זו צולמה במקור כשקופית, כפי שהיה מקובל פעם ושמרה ברעננות על צבעי העלים) הטמפרטורות יורדות ומביאות אותנו לסתיו ישראלי, שבהחלט מגיע לנו, אחרי הקיץ הארוך, החם והמתיש. היום, […]
(תמונה זו צולמה במקור כשקופית, כפי שהיה מקובל פעם ושמרה ברעננות על צבעי העלים)
הטמפרטורות יורדות ומביאות אותנו לסתיו ישראלי, שבהחלט מגיע לנו, אחרי הקיץ הארוך, החם והמתיש. היום, זהו היום בו ממש הרגשתי את "ההיפוך"… ובעקבותיו הפכתי את ארון הקיץ שלי לארון הטומן בחובו הבטחה לסתיו. הצרה בסתיו הישראלי שלנו, שמיד, בלי שנשים לב, הופך לחורף ואז בטח אתחיל, להתגעגע לקיץ. 31 אוקטובר 2017
.
איך לעזאזל חשבנו שהחבילה בכלל תגיע? …
בשנת 1985, בבית קפה בקטמנדו, קראנו מכתב שקבלנו מחברתי הטובה שלומית. טרום עידן האי-מיילים. היינו שולחים לחברים ולמשפחה, רשימת כתובות של G. P. O – General Post Office – בערים ובמדינות על פי מסלול הטיול ולשם היו שולחים לנו מכתבים שהיו נשמרים לנו שם, עד שהגענו לקחתם. אנחנו מצידנו, טרחנו לקנות גלויות ואגרות דואר וכך היינו […]
בשנת 1984 – 1985, היינו בביקור הראשון שלנו בבנגקוק, שמאז הפכה להיות עבורנו, בירת הארץ הנהדרת ביותר בעולם. בבנגוק, היינו עדים אז, לטקס המפואר של שריפת גופת מלכה. מבנים שלמים הוקמו בפארק לומפיני שבבנגקוק. נצבעו ביד אומן וצופו זהב. והכל, על מנת להעלותם באש, בתום תקופת האבל. אינני יודעת מי היתה המלכה אשר נפטר. אולי […]
פעם, לפני כשלושים שנים, משום מה היה מקובל צילום שקופיות. אולי האמנו אז, כי כך התמונות יישמרו טוב יותר: בכל מקרה, פרט להקרנת השקופיות במקרן. וזה הצריך, חושך, מקרן שקופיות (למי עוד יש) וקהל… אחרת לשם מה טרחנו… וכך יצא, שהתמונות אשר נכלאו במסגרות נייר קטנות, כמעט בלתי נראו משך השנים. עד שרכשתי סורק שקופיות […]
מבט על גגות בקטמנדו פסח שנת 1985 חגגנו בסדר מגניב בקטמנדו. עפר, חבר יקר, החליט להכין גפילטא לסדר. לקח מטחנת בשר, ניקה והרתיח אותה. קנה דגים, טחן והכין קציצות דגים מסורתיות. חגגנו יחד באיזו מסעדה ששמחה לסגור אירוע לטובת הישראלים. מצות קיבלנו מהשגרירות הישראלית, או אולי מבית ח"בד (אם כי אני לא סבורה, שאז היה […]
